אחים אחים. שמחה???

צבי ויינגרטן • תשע"ב

ההפטרה פותחת בתיאור של תנועת ניחום עתידית של הקב”ה את ישראל – אבל איך בדיוק? אחרי כל כך הרבה קושי, היש בכלל סיכוי לתקן? שיח לשבת נחמו.

ש

 

מדי שנה חוזר הגורל האכזר להתדפק על דלתה של שבת זו, של פרשה זו. שבת פרשת ואתחנן היא השבת העוקבת בקביעות אחר תשעה באב ומשום כך, היא הראשונה שצריכה להתמודד עם התפוצצות המתחים הזו מדי שנה. במשך השנה כולה מלמדים אותנו על האהבה העמוקה בין הקב”ה לעם ישראל, אלא שביום אחד כל האנרגיות הקשות מתפרצות החוצה. בשלושת השבתות של שלושת השבועות קראנו מעין סיכום של הביקורת של הקב”ה על עם ישראל ואחרי שתיקה ארוכה עם ישראל עונה, “ראה ה’ והביטה למי עוללת כה, אם תוכלנה נשים פרים עוללי טיפוחים; אם יהרג במקדש ה’ כהן ונביא”. דרשנים הסבירו שהפסוק הזה הוא לא מונולוג אלא שחלקו השני של הפסוק מהווה טענת נגד של הקב”ה, “ואת שעשו אינם מודיעים, אם תוכלנה נשים פרים אומרים, ורוח הקודש צווחת ואומרת אם יהרג במקדש ה’ כהן ונביא”. הסבר זה אולי פותר בעיות תיאודיציוניות שונות, אך הוא מדגיש את המצב הקשה שנתונים בו עם ישראל והקב”ה. שניהם מרגישים פגועים עד אין קץ – כשהעוול הנורא ביותר, רציחה בייסורים, שאין אחריה כפרה, עומד לאשמת שני הצדדים. והשבת, שסמלה שלום, צריכה, איכשהו, לגשר מעל הבעיה הזו.

את שבע הפטרות הנחמה פותחת תנועה מפתיעה של אחד מהצדדים במאבק – “נחמו נחמו עמי, יאמר אלוהיכם” – הקב”ה לא נכנע אך גם לא מתקשח בעמדתו. הוא פונה אל עם ישראל ומבקש לנחם אותם. מדרש יפהפה אומר על כך את הדברים הבאים:

“מי יתנך כאח לי”, כאי זה אח? כקין להבל? קין הרג את הבל! כישמעאל ליצחק? ישמעאל שונא ליצחק! כעשו ליעקב? עשו שונא ליעקב! כאחי יוסף ליוסף? אחי יוסף שונאים ליוסף! אלא כיוסף לאחיו, את מוצא אחר כל הרעות שעשו לו מה כת’ ביה, “ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם”.

א”ר שמלאי א’ להון אתון רישא ואנא גופא, אין אזל ראשא מה גופא טב.

ד”א אמ’ להון נמשלתם בעפר הארץ ובחול הים ובכוכבי השמים, הרי אני הולך ועושה מלחמה עמהם, אם יכולתי להם הרי אני יכול לכם, ואם לא יכולתי להם איני יכול לכם.

ד”א א’ להון מה נעשה אנטידיקוס של אבא, אבא מוליד ואנא קובר.

ד”א א’ מה נעשה אנטידיקוס של הקדוש ברוך הוא, הק’ מברך ואני מסייף.

ד”א אמר להון אתם מנהג סידורו של עולם, שתים עשרה שעות ביום ושתים עשרה שעות בלילה, שנים עשר חדשים, שנים עשר מזלות, שנים עשר שבטים, יכול אני לבטל מנהג סידורו של עולם.

ד”א א’ להון עד שלא ירדתם לכאן היו המצריים נוהגין בי עבד, משירדתם לכאן הודעתם גניסיי’ שלי.

ד”א א’ להון אם הורג אני אתכם עכשיו, יהו המצריים אומ’ כת של בחורים ראה ואמר אילו אחיי הם, תדע לך שהוא כן, שלאחר זמן מצא עליהם עלילה והרגן.

ד”א א’ להון אם הורג אני אתכם עכשיו יהו המצריים אומ’, עם אחיו לא משמר אמנה ועמנו הוא משמר אמנה, לפיכך וינחם אתם וידבר על לבם.

והרי דברים קל וחומר, מה אם יוסף שהוא מדבר היה על לבן של אחיו דברים טובים דברים נחומים ניחמן, כשיבא הקדוש ברוך הוא לנחם את ירושלים על אחת כמה וכמה, נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם.

פסיקתא דרב כהנא פיסקא טז – נחמו

 

ארבעת האופציות הראשונות לכאורה מביעות את הגיחוך שבבקשת האחווה של עם ישראל מהקב”ה – הרי סיפורי האחים המקראיים אינם סיפורים מעוררי השראה בתחום האהבה, הקרבה והכבוד ההדדי. אולם, לרשימה זו כן חשיבות לנושא – מכיוון שהיא מדגישה שלצד הקרבה של מי שגדלו באותה משפחה, ישנם גם המון מתחים חבויים. כולנו, או רובנו לכל הפחות, נולדנו לתוך עולם דתי שחי בצלו של הקב”ה – ולמעשה, כמו אחים, אנחנו נתונים בקשר שמעולם לא בחרנו בו. הדבר הזה נכון גם ליהודים שחיו לפני אלפיים ושלושת אלפים שנה. מעבר לכך, כשהדרשן מדבר, הוא מדבר לאחר מעשה – הוא מדבר מהמצב שלנו, מהרגע שאחרי. אחרי שעם ישראל שנא את הקב”ה, אחרי שהקב”ה כעס על עם ישראל. אבל הדרשן לא המציא את זה, גם בשיר השירים בשלב הזה אנחנו כבר אחרי הכל, מחפשים קתרזיס.

בחיפוש הזה אנחנו מוצאים את יוסף, אבל בעומקו של פשט אנו מוצאים את כל האחים באותה דילמה. אחים, בניגוד לכל קבוצות השווים, אינם יכולים לבחור אם להיות מחוברים או לא – קשר דם שאינו תלוי בהם כבר הכריע בשאלה זו. השאלה היא כיצד להגיע לפתרון כשההיסטוריה כבר מונחת לפנינו ואין דרך להשיבה. רוב האחים נדדו הלכו להם, כך הצטווה קין, כך נעשה לישמעאל ועשו הבין את הרמז לבד. בהקבלה, לקשר בין עם ישראל והקב”ה, אחרי שכל העוולות כבר נעשו, אנחנו מצויים בפרשת דרכים – כנסת ישראל מבקשת מהקב”ה לראות את עצמו כאח, כמי שקשור בקשר דם אלינו. מה הוא יעשה אם זה? האם הוא יברח ויפנה את המקום? התקווה היא שלא, התקווה היא שהקב”ה יבחר בדרכו של יוסף, שאף על פי שנעשה לו עוול, דאג להשיב את אחיו אליו – והוא היה זה שניחם אותם.

[אין כאן המקום להאריך, אך מומלץ לעיין בהסברים השונים לנחמת יוסף – מאיפה הם מגיעים? מה משמעותם? מה ההבדל ביניהם? מה המשמעות של המילה “לנחם”? מה הניחום עושה לקשר בין יוסף לאחים? כיצד כל זה משליך על נחמת ה’ לירושלים?]

ישיבת שיח יצחק גבעת הדגן - אפרת, מיקוד: 90435