ברכת הגשמים

הרב אבישי שרייבר • תשע"ז

ש ש "אמר רבי אליעזר בן יעקב בשעה שהגשמים יורדין אף משא ומתן מתברך, שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. רבנין אמרי אף הדגים מתברכים. אמרו רבותינו: מעשה שתפשו דג אחד בעכו עד שלא ירדה הרביעה, והיו שמין אותו שלוש מאות ליטרין ולא מצאו בו אלא מאתיים. אמר להן זקן אחד: […]

ש

ש

"אמר רבי אליעזר בן יעקב בשעה שהגשמים יורדין אף משא ומתן מתברך, שנאמר לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך. רבנין אמרי אף הדגים מתברכים. אמרו רבותינו: מעשה שתפשו דג אחד בעכו עד שלא ירדה הרביעה, והיו שמין אותו שלוש מאות ליטרין ולא מצאו בו אלא מאתיים. אמר להן זקן אחד: אלו ירדה הרביעה היו מוצאין בו יותר. משירדה הרביעה תפשו דג אחד, והיו שמין אותו מאתיים ליטרין ומצאו בו שלוש מאות. הרי אף הדגים מתברכים" (דברים רבה כי תבא פרשה ז').

הגשם מביא ברכה לעולם. באופן הפשוט הוא מביא ברכה בכך שמאגרי המים מתמלאים – כך שיהיה מה לשתות, ובכך שהוא משקה את השדות – כך שיהיה מה לאכול. המדרש מחדש לנו כיוונים נוספים: הגשם שיורד משפיע ברכה ל"משא ומתן". לכאורה, לא רק שמשא ומתן לא אמור להיות מושפע מכמות המים, אלא שבפשטות הגשם גם מפריע לו, שכן פחות אנשים יוצאים מהבית והולכים לקניות. מה אם כן ההיגיון בכך שמשא ומתן מתברך כאשר יורדים גשמים?

המדרש ממשיך הלאה ואומר שהדגים שבמים מתברכים, ועל כך הוא אף מביא ניסוי שנעשה: דג שנתפש בעכו לפני הגשם, ונראה על פי גודלו שיש בו 300 ליטר בשר, מצאו בו 200; ודג שנתפש אחרי הגשם שעל פי גודלו נראה שיש בו 200 ליטרים בשר, מצאו בו 300. הדגים נמצאים בים בתוך כמות אדירה של מים; באיזה אופן הגשמים משפיעים עליהם ברכה? איך דג בים של עכו נהיה שמן יותר מכך שירדו גשמים?

השאלות האלה הופכות למשמעותיות יותר היום, כיוון שרובנו עוסקים בסוג של משא ומתן, או שבהיותנו סגורים בבית אנו דומים במובן מסוים לדגים שבים, שההשפעה הישירה של הגשם עליהם היא מועטת מאוד. בעזרת ה', גם אם ירדו מעט גשמים – יטפילו מים או ייבאו אותם, וכשנפתח את הברז יצאו ממנו מים. לכן הברכה של הגשמים עבורנו דומה לדגים שבים, שבאופן ישיר הגשמים משפיעים מעט על חייהם.

הברכה המעשית שהגשמים מביאים לעולם מהווה פתח להתבוננות על כך שיורדת ברכה מהשמיים. גם המשא ומתן, שנתון כביכול כולו למחשבה האנושית, ואפשר על ידי תאוריות כלכליות כאלה ואחרות להגיע למסקנה מה הדרך הנכונה לפעול בו – עדיין פתוח לברכה שתבוא מהשמיים. גם כאשר דגים דג בגודל מסוים, עדיין השאלה כמה בשר בפועל יהיה בו תלויה בברכת שמיים, ולא רק במקצועיות הדייג.

בהמשך למדרש שהובא לעיל מובא מדרש נפלא נוסף:

מעשה בעובד כוכבים אחד ששאל את רבן יוחנן בן זכא, אמר לו: אנו יש לנו מועדות, אתם יש לכם מועדות; אנו יש לנו קלנדה סטרגלים וקרטיסים, ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות; אי זה יום שאנו ואתם שמחים? אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: זה יום ירידת גשמים. מניין, שנאמר (תהלים סה, יד): "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו". מה כתיב אחריו (שם סו, א) "מזמור הריעו לה' כל הארץ" (דברים רבה כי תבוא פרשה ז').

העובד כוכבים מציב בפני רבן יוחנן בן זכאי את המציאות העגומה שבה העולם הזה מתנהל בהרבה נושאים ב"משחק סכום אפס" – תמיד כאשר אחד מרוויח, יש מישהו אחר שהפסיד. המבנה הזה גורם לאנשים להתבונן זה על זה בעין צרה. הגשמים שוברים את כללי המשחק ומכניסים גורם שלישי שמביא ברכה לעולם, וסביבו יכולים כל בני האדם לשמוח.

כאשר יורדים גשמים אנחנו מוזמנים לפתוח את ידינו ואת לבנו, לעמוד מול הגשמים ולתת לכל המציאויות שאנחנו נמצאים בתוכם להתברך. שהעשייה שלנו בכל המישורים תצמיח הרבה פירות, שהלימוד יתברך, שמערכות היחסים שלנו יתברכו, ושהעולם כולו עם כל הבריות השונות שבו יתברך.