עיון באגרת של רוזנצוויג, באחרית ימיו, אל אמו, העוסקת בשמו ובעובדה שהוא חש ששמו ניתן לו במקרה, מה שמעיד על "העם-ארציות של מקורו". נוכח תחושת התלישות רוזנצוויג לא מבצע מרד קדוש אלא נצמד באופן מרתק למסמנים שנתנו לו הוריו כדי לייצר מהם צירופים חדשים.
עיון באגרת של רוזנצוויג, באחרית ימיו, אל אמו, העוסקת בשמו ובעובדה שהוא חש ששמו ניתן לו במקרה, מה שמעיד על "העם-ארציות של מקורו". נוכח תחושת התלישות רוזנצוויג לא מבצע מרד קדוש אלא נצמד באופן מרתק למסמנים שנתנו לו הוריו כדי לייצר מהם צירופים חדשים.
