ושכנתי בתוכם – שיח לשבת פרשת תרומה

הרב נעם סמט • ב' אדר א' תשע"ט

סיפור הקמת המשכן נמשל בגמרא לסיפור התאהבות וחגיגת כלולות, ומזמינה אותנו לראות את הקשר בין הקמת בין להשראת שכינה

c

c

פרשת תרומה מביאה אותנו אל סיפו של שלב חדש ומפתיע במערכת היחסים הנרקמת בין עם ישראל לבין הקב”ה - הקמת המשכן, מקום שכינה לאלוקי ישראל בליבו של המחנה. הגמרא במסכת כתובות כורכת את סיפורה של מערכת היחסים הזו בסיפורו של זוג צעיר - בנו של רבי, שהתחתן עם ביתו של ר’ יוסי בן זימרא:

c

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סב עמוד ב

אזיל רבי איעסק ליה לבריה בי ר’ יוסי בן זימרא,

 

פסקו ליה תרתי סרי שנין למיזל בבי רב.

אחלפוה קמיה, אמר להו: ניהוו שית שנין.

אחלפוה קמיה, אמר להו: איכניס והדר איזיל.

 

הוה קא מכסיף מאבוה

א”ל: בני, דעת קונך יש בך, מעיקרא כתיב: תביאמו ותטעמו,

 

ולבסוף כתיב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

c

תרגום:

(הלך רבי ועסק להשיא את בנו לבת מבית ר’ יוסי בן זימרא.

פסקו לו שתי עשרה שנים ללכת לבית הרב.

העבירו אותה לפניו, אמר להם: שיהיו שש שנים.

העבירו אותה לפניו, אמר להם: קודם אכנוס אותה, ואחר כך אלך (ללמוד)

היה מתבייש מאביו.

אמר לו: בני דעת קונך יש בך, מתחילה כתוב: תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה’, מקדש ה’ כוננו ידיך

ולבסוף כתוב: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. )

c
c

תמונת הסיפור מרתקת ומרגשת: החתן הצעיר מתאהב בכלתו, וכנגד הציפיות של אביו ושל החברה שסביבו - מבקש לשאת אותה מייד לאשה ולא להמתין עד לאחר שילמד שנים בבית המדרש. רבי, אבי החתן, לא רק שאינו גוער בבנו, אלא שהוא משווה את בקשתו של הבן לבקשתו של הקב”ה בבניית המשכן.

כיצד נקרא את הסיפור? מה פשר ההשוואה? האם יש כאן רק דרשת תנחומים לבן המאכזב? ייתכן שאכן כך, אבל גם אם כך הם פני הדברים - דרשתו של רבי מסבה את תשומת הלב אל הממד המפתיע שבהקמת המשכן. לאחר קבלת התורה במדבר היה העם אמור להמשיך במסעו היישר אל הארץ, להינטע בנחלתו ולהקים שם את מקדש ה’. מה פשר הדחיפות שבהקמת המשכן הארעי שבמדבר?

דרשתו של רבי הופכת את הציווי הזה לביטוי של תשוקה והתאהבות - הקשר ההולך ונרקם שבין העם ואלוקיו מוליד התמסרות, שיש בה להט ודחיפות. אלה יאפיינו את המשכן גם הלאה - המבנה המתפרק ונבנה מחדש בכל מסע, המתח שבין הדיוק והפאר של קירות העץ לבין הארעיות והרכות של יריעות התקרה - אלה ימשיכו לייצג ולעצב דתיות של להט ותשוקה, שיש בה ממילא גם מקום לא יציב ומתפרק…

אגב, כאן אולי גם פתח למבט אחר על רשימות הפרטים הארוכות והסבוכות הנוגעות להקמת המשכן. רק זוג ערב חתונתו יכול להבין את האנרגיה האצורה בדיונים טכניים פרטניים ומיותרים לכאורה - שאלות “מהות” כמו צבע הבגדים לחתונה, גודל המקרר או המיקום המדוייק של המדף על הקיר נושאות בתוכן בסיטואציה הזו אנרגיות של קרבה ויחוד, ונושאות על גבן את הרקמה העמוקה של החיים המשותפים ההולכים ונבנים. תמונת הזוגיות הבוסרית של המשכן מזמינה אותנו לקריאת הרשימות הללו כמרחב של תשוקה והתמסרות.

בפתחו של חודש אדר, מצטרפת לדברים דרשתו של רי”מ אלתר, הראשון לאדמו”רי גור, הכורך את הקמת המשכן באנרגיות המיוחדות של החודש הזה –

בכל חודש אדר נתעורר למעלה תשוקה אל ישראל, וזהו פירוש שם אדר מלשון דירה… וטרם שבא ניסן ראש חודש של גאולה, נתעורר חודש מקודם אותו תשוקה שהיה אז טרם גמר המשכן, ובכן צריך איש ישראל להתעורר בלבו תשוקה בוערת להתנדב כל עצמו וחיותו והונו להשי”ת, שישתוקק מאד שנזכה לעבוד לפניו יתב”ש בכל לב ונפש…

(חידושי הרי”מ על התורה, תרומה)

לקראת חודש הנישואין - חודש ניסן, מתואר חודש אדר כחודש של התשוקה שלפני הגמר, שבו המלך הנסתר של חודש אדר משתוקק לבית ולמקום, והתשוקה שלו מזמינה אותנו להשיב לה, ‘לעבוד לפניו בכל לב ונפש…’

ישיבת שיח יצחק גבעת הדגן - אפרת, מיקוד: 90435