חז”ל בתקנם את נוסח תפילת העמידה, יצרו חיבור מיוחד בין הברכה השנייה בה, ברכת ‘גבורות’, להזכרת גשמים. במאמר זה ננסה לעמוד על חיבור זה ועל עניינו של הגשם בהקשר מקום זכירתו והזכרתו בתפילה, המשקפים את מערכת יחסי האמון שבין אדם לרעהו ולאלוקיו.
