בספר זה, שהוא הכרך השני של שיעורי הרב על מסכת ברכות, נערכו שיעוריו על הפרקים השלישי והרביעי במסכת. במרכז הספר עומד העיסוק בסוגיות התפילה, ואליו מצטרפים עיונים בסוגיות על כבוד הבריות ועל הכוונה במצוות.
באמצעות קריאת המשניות, סוגיות הגמרא ודברי הראשונים והאחרונים בדרכו הייחודית, קושר הרב את הדיונים המעסיקים את המקורות לשאלות יסודיות בעולמו של האדם הדתי. בליבו של העיון בסוגיות עומדת שאלת אופייה של התפילה, ודרך העיסוק בשאלה זו דן הרב שג"ר במתח שבין תפילת התחנונים לתפילת הקבע, בין ספונטניות והשראה לעבודה ומאמץ, ובין העבודה הרוחנית של היחיד לשותפות עם הציבור.
במשך למעלה משלושים שנה הקדיש הרב את רוב זמנו ללימוד גמרא ולהוראתה, וכדרכו בתחומים אחרים, גם בתחום זה שילב את שפתו הייחודית, וסלל דרכים חדשות בתכנים ובדרכי הלימוד. שיעוריו משלבים למדנות ישיבתית קלאסית עם תובנות ומתודות מתחומי המחקר התלמודי ולימודי התרבות, ומבעד לעושרם וחריפותם מפעמת החתירה למשמעות קיומית ובקשת אלוקים.