הרב יצחק ברויאר

הרב ד"ר יצחק ברויאר (י"ז באלול תרמ"ג 1883-י"ג מנחם-אב תש"ו 1946), נכדו של רש"ר הירש זצ"ל, היה איש רוח הוגה דעות ומנהיג דגול שהטרים את זמנו.

הוא ראה בעיני רוחו את גודל התמורות ההיסטוריות, הרוחניות והתרבותיות שעם ישראל ניצב בפניהם, והיה מודאג ממצב עולם התורה שאינו מבין כראוי את רוח התקופה, ואינו נערך למציאות המתחדשת של הקיום היהודי באמצע המאה העשרים. על 'תורה עם דרך ארץ' - דרכם של רבותיו הגדולים, הוסיף 'תורה עם דרך ארץ ישראל', ובכך ביטא את החידוש של תקופתו-תקופתנו.

כאשר אנו מתבוננים בדמותו של הרב ד"ר יצחק ברויאר מבעד למשקפיים של דורנו, קשה לנו לעיתים להבין כיצד יכולות היו לדור בכפיפה אחת השקפה חרדית החלטית ומוצקה לצד שייכות אינטימית לתרבות האירופית המודרנית. הצירוף של הנהגה פוליטית של אגודת ישראל לצד עיסוק אינטנסיבי בפילוסופיה של עמנואל קאנט נראה לנו כל כך פרדוקסלי, עד שאנו מתקשים להאמין שעבור ברויאר היה זה שילוב פשוט וכמעט מתבקש.

נוכל להבין מעט מאחדות ההפכים המתגלמת בדרכו של יצחק ברויאר אם נזכור את המובן שייחס ל'תורה עם דרך ארץ'. בעיני ברויאר לא היתה 'תורה עם דרך ארץ' אידאולוגיה. הוא לא קרא לסינתזה חדשה בין היהדות לערכי העולם המודרני שתוביל ליצירת דפוס חדש של היהודי המודרני. להיפך, בעיני ברויאר נצחיותה של התורה ומקורה הטרנסצנדנטי אינם מאפשרים שום שילוב בינה לבין ערכים זמניים של תרבות חולפת.
משמעותה של תורה עם דרך ארץ נוגעת לא לתכנים של התורה אלא לדרכי התממשותה במציאות. לפי ברויאר כדי לקיים את התורה היהודי חייב להיות מודע לאתגרים הדתיים שמזמנת התקופה שבה הוא חי. עליו להיות קשוב לבעיות המטרידות את האנושות ואת היהודים כדי שיוכל לחפש את התשובות בתורה. ניתן להבין את המיזוג המפתיע בין חרדיות למעורבות עמוקה בבעיותיה של התרבות המודרנית רק על רקע האמונה המוצקה שכל התשובות לבעיות האדם נמצאות בתורה. ההשתקעות בתרבות המודרנית היא תנאי להגדרה נכונה וממצה של השאלות להן התורה צריכה להמציא פתרון.

מכון 'בינה לעיתים'

באותם ימים הגה רעיון לייסד בית מדרש, שיכשיר תלמידי חכמים להתמודדות הלכתית ורוחנית עם בעיות של חברה ומדינה. הוא אף נתן שם לבית המדרש העתידי: בינה לעיתים. בהקשר הזה כתב אז את הדברים הבאים:

בארץ הקודש מתפתחים בימינו חיים יהודיים מקיפים על יסוד כלכלה יהודית מסועפת. אולם בין החיים האלה ובין משפט התורה קיים אך קשר רופף. חסרים גדולי תורה במספר מספיק, שליבם פתוח לחיים האלה, גדולי תורה המבינים את גילוייהם לאורכם ולרוחבם והחשים דחף פנימי לקרב את תופעות החיים האלה אל התורה ולעצבן על ידי התורה. בין בתי ההוראה של תורה ובין החיים האלה חסר הקשר והמגע הבלתי-אמצעיים. מכון 'בינה לעיתים' בא למלא את החסרון הגורלי הזה…
מטרת המכון היא להכשיר מנהיגים שבכוחם לפעול בתחום עימות משפט התורה עם גילויי המציאות של החיים הכלכליים והתרבותיים המתפתחים בארץ ישראל… למכון יתקבלו מטובי התלמידים ובכיריהם, בעלי ידיעות מקיפות בתורה, יראי שמים מובהקים, שהוכיחו כי ליבם פתוח למציאות החיים…

מכון 'בינה לעיתים', הנקרא כיום 'צירופים', הינו מימוש חזונו של הרב ד"ר ברויאר, מתוך מגמה להגשים את שאיפתו ו'להכשיר מנהיגים שבכוחם לפעול בתחום עימות משפט התורה עם גילויי המציאות של החיים הכלכליים והתרבותיים המתפתחים בארץ ישראל'. כמו האדם כך גם חזונו הינם צירוף נדיר של אמונה, יראת שמים ודביקות בתורה במובנם המלא והמקורי, עם לב פתוח למציאות החיים בארצנו המתחדשת.

שאלת היכולת להחיל את התורה ואף להעצימה בעולם של ערכים משתנים, אקטואלית גם בעת הזאת. כמו בזמנו של ד"ר ברויאר, גם בעת הזאת, לימוד התורה עלול להיות מנותק מהרוחות החדשות שהקב"ה מעורר בעולמות. מגמתנו היא לדלות את הטוב והקדושה מהקליפות שבהלכי הנפש והרוח התרבותיים שמשפיעים היום בעולמנו. לא כל חידוש מבורך, ולא כל רוח מצויה ראויה לבית המדרש, ויש להבחין בין פתיחות אמיתית שמגמתה החלת הקדושה בקיום, לבין פריצות המדלדלת אותה. עם כל זה אי אפשר להתחמק מ'עבודת הבירורים' הזאת, לברור את הבר מהתבן ולענות מענה תורני ממשי לשאלות הזמן.

יהיה זכרו של הרב ד"ר יצחק ברויאר מבורך.