כמה פעמים בחיים אמרנו דברים שהיינו שמחים מאד שלא היו נאמרים? כמה פעמים ייחלנו שכל מי ששמע אותנו פשוט ישכח מה אמרנו?
עולם הנדרים המופלא פותח לנו אפשרויות חדשות בהתבוננות על עולם הדיבור
ב
ב
סופרי פנטזיה ומדע בדיוני אוהבים לשחק עם המציאות: מה אם תהיה אפשרות לעבור בין מימדים? מה אם אפשר לנסוע בזמן? מה יקרה לאדם שחזר אחורה ומנע את מותו? את הלידה שלו? או שנסע קדימה וכבר ראה מה יקרה בעתיד?
במובן מסוים, העולם ההלכתי הוא עולם פנטסטי, בו דברים כאלו יכולים לקרות. אחד המקומות המרכזיים לכך הוא עולם הנדרים, בו פותחת הפרשה. זה מתחיל מהתחלה: בתורה יש "לאו" בהרכבה עצמית. מעבר לכל מה שהתורה מצווה, יש גם מצווה אחת פתוחה - אם אתה נודר, אתה מוכרח לקיים. "לא יחל דברו" אומרת התורה, והופכת את מה שהאדם אמר לקדוש, ואת ההפרה שלו לחילול. כל דבר סתמי בעולם יכול פתאום להפוך לקודש, או לאיסור, ממש כמו הדברים הכתובים בתורה.
חכמים קבעו כי "בנדרים הלך אחר לשון בני אדם", מה שקובע את ההלכה הוא השפה האנושית דווקא, גם במקרה שהתורה עצמה אומרת אחרת. יש כאן פתח גדול מאד ליצירה האנושית, לקידוש ולאיסור. התורה מאפשרת, ושמא דורשת, להתייחס במלא הרצינות לדיבור, לשפה. את מלא כובד משקלה היא תטיל כדי שהדובר יבצע את מה שיצא מפיו. יש כאן גם פתח להשתמש בפה שלנו כדי לטעון את הפעולות היומיומיות שלנו באנרגיה תורנית.
מהצד השני, התורה מספרת שיש מקרים בהם לא צריך לעמוד בדיבור. בפרשה מדובר על אשה שלא עומדת ברשות עצמה, ותלויה באישור של אביה או של בעלה, אך חכמים הרחיבו ואמרו שיש גם "פתח" לנדרים. עיקרו של הפתח בגילוי שמעשה הדיבור לא נעשה בכוונה מלאה, ושאם האדם היה חושב טוב יותר הוא לא היה נודר. במקרה כזה, הנדר בטל למפרע, כאילו מעולם לא היה. כל העולם הקדוש והמיוחד שנבנה ושהיה עד כה, הופך להיות יציר הדמיון, והפעולות הרגילות חוזרות להיות בדיוק מה שהן.
שני לימודים יש כאן. האחד הוא החיבור האדיר שנוצר בין כוונת הלב לבין הדיבור: הדיבור שיוצר את הקדושה התורנית הוא רק כזה שמגיע ממעמקי הלב, רק כשפיו ולבו שווים. כל אחד יודע את ההבדל בין דיבור שמגיע מהלב לבין דיבור שמגיע מהפה. הרבה יותר משמעותית היא ההבנה שניתן לבטל דיבורים. כמה פעמים בחיים אמרנו דברים שהיינו שמחים מאד שלא היו נאמרים? כמה פעמים ייחלנו שכל מי ששמע אותנו פשוט ישכח מה אמרנו? והנה צומחת כאן אפשרות כזו: אם במחשבה שנייה יתברר שהלב שלנו לא היה בדיבור הזה, שאנחנו מתחרטים עליו מעיקרא, הוא פשוט יעלם, כאילו לא נאמר. ההיסטוריה תשתנה לנו מול העיניים.
עולם הנדרים המופלא, על פיתוחיו ההלכתיים במשנה ובגמרא, פותח את העיניים להתבוננות בעולם הדיבור: כיצד דיבורים יכולים להפוך את היומיומי לקדוש ומשמעותי, מה היחס בין הפה לבין הלב, וכיצד אפשר להעלים דברים למפרע.
