עיון באגרת רבת השראה שכותב רוזנצוויג למורו מימי לימודיו באוניברסיטה, פרידריך מיינקה. באגרת זו מבצע רוזנצוויג אנליזה עצמית חריפה בכנותה ומתאר את יחסו המורכב לכשרונותיו ולהצלחותיו, מה שהביא אותו לפנייה עצמית אל ה”דחף העמום” השוכן בו, אותו הוא מזהה עם יהדותו.
